#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	יג. 1 מנין לערוה שפוטרת צרת צרתה (2)?	"רב יהודה: דכתיב &quot;לצרור&quot; התורה רבתה צרות הרבה.<p dir=""rtl"">רב אשי: סברא, כיון שהצרה נאסרת שהיא במקום ערוה, הרי צרתה צרת ערוה.</p>"	יבמות יג.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	יג. 2 'כולם אם מתו או מאנו וכו' צרתיהן מותרות' האם התגרשו קודם שנשא את הצרה או אף אחרי?	"משנתנו לא חילקה ובודאי סוברת אפ' אחרי, שמיתה מפלת. המשנה בפרק ד' אחים הביאה שגרש קודם שנשא נכרית.<p dir=""rtl"">לר' ירמיה נחלקו האם מיתה מפלת או נשואין מפילים, רבא אמר לכו&quot;ע מיתה מפלת, וזו ואין צ&quot;ל זו קתני.</p>"	יבמות יג.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	יג. 3 'כל היכולה למאן ולא מיאנה צרתה חולצת ולא מתיבמת' מדוע שלא תמאן אחר שמת הבעל?	כיון שבשעת נפילה נראת כצרת בתו.	יבמות יג.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	יג. 4 'שש עריות חמורות מאלו מפני שנשואות לאחרים צרתיהן מותרות' אלו הן?	אמו, ואשת אביו, ואחות אביו, אחותו מאביו, ואשת אחי אביו, ואשת אחיו מאביו.	יבמות יג.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"יג: 1 מה טעמם של ב&quot;ש המתירים את הצרות לאחים (2)?<p dir=""rtl"">כיצד נדרש הפסוק לֹֽא־תִהְיֶ֧ה אֵֽשֶׁת־ הַמֵּ֪ת הַח֖וּצָה לְאִ֣ישׁ זָ֑ר?</p>"	"ר&quot;ש בן פזי: ב&quot;ש דורשים לֹֽא־תִהְיֶ֧ה אֵֽשֶׁת־ הַמֵּ֪ת <b>הַ</b>ח֖וּצָה מכלל דאיכא פנימית ואמר רחמנא לא תהיה. <p dir=""rtl"">רבא: מפני שסוברים אין איסור חל על איסור. כשנשא מת ואח&quot;כ חי לא חל איסור אחות אשה, נשא חי ואח&quot;כ נשא מת לא חל איסור אשת אח והוי צרת ערוה שלא במקום מצוה ומתיבמת.</p><p dir=""rtl"">לֹֽא־תִהְיֶ֧ה אֵֽשֶׁת־ הַמֵּ֪ת הַח֖וּצָה לרבות את הארוסה, ומ'ה' הראשונה ב&quot;ש דורשים להתיר ליבם צרה כנ&quot;ל, וב&quot;ה לא דורשים את ה'ה' [את ה'ה' האחרונה כו&quot;ע לא דורשים, שכל תיבה שצריכה ל' בתחילתה נותנים לה 'ה' בסופה] לְאִ֣ישׁ זָ֑ר שאין קידושין תופסים ביבמה לשוק.</p>"	יבמות יג:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	יג: 2 'חלצו ב&quot;ש פוסלין מן הכהונה ובית הלל מכשירין, נתייבמו בית שמאי מכשירין ובית הלל פוסלין' פשיטא?	"חלצו - קמ&quot;ל לאפוקי מר' יוחנן בן נורי אמר בואו ונתקן לצרות שיהיו חולצות ולא מתיבמות, אלא אינם חולצות ואם חלצו אין בכך כלום.<p dir=""rtl"">נתיבמו - תני משום רישא.</p>"	יבמות יג:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"יג: 3 מנין האיסור לעשות אגודות אגודות?<p dir=""rtl"">באלו אופנים נאסר לעשות אגודות, ובאלו אין איסור?</p>"	"כתיב &quot;לא תתגודדו&quot; ומדלא אמר לא תגודדו ש&quot;מ לאגודות, ואין לומר רק לאגודות דאם כן הוי ליה למימר לא תגודו. (דעת הרשב&quot;א שכל האיסור הוא רק אליבא דר&quot;ל, אבל ר' יוחנן ס&quot;ל שהפסוק כפשוטו ואין איסור לעשות אגודות אגודות).<p dir=""rtl"">אביי אמר: שתי בתי דינים בעיר אחת אסור אבל בשתי עירות מותר. רבא אמר שב' בתי דינים מותר אף בעיר אחת כמו ב&quot;ש וב&quot;ה, ואין איסור אלא בב&quot;ד אחד בעיר אחת חלק מורים כב&quot;ש וחלקם כב&quot;ה וכד'.</p><p dir=""rtl"">בדברים של מנהג אין לא תתגודדו. אם אין מוכח מילתא כגון חלקם עושים מלאכה וחלקם לא אין איסור.</p><p dir=""rtl"">(לפ' הרא&quot;ש דברים של הלכה אבל השינוי אינו נובע מחמת מחלוקת אלא מחמת שאלו מצווים לנהוג כך ואלו כך כגון מקרא מגילה, ר&quot;ל אסר ור' יוחנן התיר.)</p>"	יבמות יג:		
